פסק-דין חלקי בתיק ס"ע 3644-03-12

1.        התובעים, מבקשי מקלט מאריתראה, עותרים בתביעתם לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות - דמי הבראה, חופשה, דמי חגים, הפרשי שכר בגין השלמה לשכר מינימום, גמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ופיצוי בגין אי הפרשת כספים לפנסיה. התובע 1 אף תובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותמורת הודעה מוקדמת.

2.        עדים וראיות :

מטעם התובעים העידו התובעים עצמם.

מטעם הנתבעת העידו מר שוקי זליג (להלן: שוקי), דירקטור של הנתבעת אשר מבצע את הנהלת החשבונות וחישובי השכר; מר יזהר דניאל (להלן: יזהר), מנהל התפעול ומנהל בית הקפה; מר עזרא אליאס (להלן: עזרא), אשר משמש כמחסנאי, ברמן ועובד מטבח אצל הנתבעת; מר אבי שילה (להלן: אבי) מנכ"ל הנתבעת.

3.        ואלה העובדות הרלוונטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם :

א.        תובע 1, Aimute Desbele, (להלן: תובע 1) החל עבודתו ביום 18.1.08 וסיים ביום 3.5.11.

תובע 2, Kaleab Tegazea ghirmai (להלן: תובע 2) החל עבודתו ביום 18.1.08 וסיים ביום 16.7.11.

ב.         הנתבעת הינה חברה העוסקת בניהול מסעדה ובית קפה הנמצאים באותה הכתובת, בסמוך זו לזו. התובעים הועסקו כשוטפי כלים במסעדה ובבית הקפה. 

ג.         הנתבעת העמידה לרשות התובעים מגורים בדירה הסמוכה למקום העבודה ונשאה בתשלומיה השוטפים בגובה של 500 ש"ח וזאת עד לינואר 2010.

ד.         התובעים עבדו במשמרות, בהיקף העסקה של לפחות 6 ימים בשבוע ולעיתים אף לא קיבלו יום מנוחה שבועי. תחילה סוכם עם התובעים כי שכרם יעמוד על  170 ש"ח נטו  למשמרת כאשר בשנת 2010 הוא הועלה ל-185 ש"ח נטו. לתובע 1 הועלה השכר בחודש 3/10. לתובע 2 הועלה השכר תחילה בחודש 2/10 ל-180 ש"ח נטו  למשמרת ובחודש 4/10 ל-185 ש"ח נטו.

ה.        התובעים קיבלו ארוחות במקום העבודה.

ו.         משמרת העסקה נמשכה כ- 9 שעות. הצדדים חלוקים בשאלה האם התובעים קיבלו הפסקות ומשכם.

ז.         התובעים החתימו כרטיס נוכחות, וקיבלו תלושי שכר המשקפים את התשלום נטו המופיע בו. הצדדים חלוקים בשאלת האותנטיות של דוחות הנוכחות.   

דיון והכרעה

נסיבות סיום העסקתו של תובע 1 -

4.         תובע 1 טוען כי פוטר מאחר שלא התייצב למשמרת אשר לא ידע עליה ביום 2.5.11. לגרסתו, עם התייצבותו ביום 3.5.11 הוא פוטר במקום מבלי שקוים שימוע בעניינו, ואף בלא שקיבל תשלום עבור הודעה מוקדמת ועבור פיצויי הפיטורים.  

הנתבעת טוענת כי תובע 1 לא התייצב למשמרות אשר נקבעו לו בימים        1-2.5.11, על אף שהיה ידוע לו סידור העבודה וכי ביום 3.5.11 התייצב לעבודה באיחור. התובע 1 ננזף על ידי מנהל העבודה על שנעדר מהעבודה בלא שדיווח על כך ולאחר מכן, התובע 1 נטש את מקום העבודה. הנתבעת ניסתה ליצור עימו קשר מספר פעמים בלא הצלחה. ביום 15.5.11 הגיע התובע 1 לבקש תלושי שכר וגם אז ביקשה ממנו הנתבעת לחזור לעבודה אך התובע 1 סירב. אי לכך, יש לראות בהתנהגות התובע 1 כהתפטרות ולא כפיטורין.

5.         אקדים ואומר , כי לאחר שנתתי דעתי לכלל הראיות והעדויות, שוכנעתי כי אין מקום לקבל את גרסתו של התובע 1 לעניין פיטוריו וכי בנסיבות העניין, עדיפה בעיניי גרסתה של הנתבעת לאירועים. להלן אפרט טעמי לכך:      

ראשית, מעיון בדו"ח הנוכחות לחודש מאי 2011, עולה כי שני הצדדים נפלו לכלל טעות כאשר ישנו הבדל של יום אחד בין התאריכים הנטענים על ידם, קרי סיום העבודה התרחש ביום 4.5.11 ולא ביום 3.5.11 כפי שנטען על ידם בכתבי הטענות. אציין כי בתצהירו, תיקן תובע 1 את התאריך ( ס' 15 לתצהיר), אולם בעדותו וכן בעדויות הנתבעת הושארו התאריכים אשר נכתבו בכתב התביעה.